בדיקות סקר גנטי מומלצות ליהודים אשכנזים

אשכנזים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות גנטיות

יוצאי יהדות אשכנז נמצאים בסיכון גבוה למחלות תורשתיות מסוימת מסיבות היסטוריות כמו יהודים מתפוצות רבות אחרות, הקהילה היהודית בארצות אשכנז התגוררה במשך מאות שנים בקהילות סגורות יחסית שכללו נישואים רבים בתוך הקהילה ובין ענפים רחוקים וקרובים של אותה המשפחה.

מצב זה הביא לקרבה באילני היוחסין של משפחות רבות והיווה כר פורה לפריחת מחלות גנטיות שנדיר למצוא מחוץ לקהילות אשכנז. סיכוי מוגבר זה למחלות גנטיות מאפיין אשכנזים גם היום, דורות לאחר העלייה לארץ.

חשוב לדעת שאשכנזים לא לבד ושעדות וקהילות רבות שהתאפיינו בחיי קהילה סגורים נמצאות בסיכון מוגבר למחלות תורשתיות יחודיות.

בנוסף, ישנן מחלות תורשתיות שהמצאות התחלואה והנשאות בהן גבוהה ללא קשר למוצא. משרד הבריאות מממן בדיקות טרום ותוך הריונות למחלות אלה כחלק מסל הבריאות, ללא תשלום.

בדיקת הסקר עבור מחלות אלה, ובהן ניוון שרירים, תסמונת X שביר וסיסטיק פיברוזיס, מומלצת על כן בכל האוכלוסייה לקראת הכניסה להריון או במהלכו.

בדיקות הסקר של משרד הבריאות: בחינם, עוד לפני ההריון

מדינת ישראל מקייימת, כמו מדינות אחרות בעולם, מדיניות בדיקות סקר גנטיות למחלות תורשתיות. בדיקות אלה מוענקות בחינם להורים לפני או במהלך ההריון על ידי מכונים שמופעלים לרוב על ידי קופות החולים.

הבדיקה פשוטה וכוללת שיחת רקע רפואית ובדיקת דם פשוטה של אחד ההורים.

הורים ממוצאים מסוימים, כמו הורים אשכנזים, יוכלו לבצע באותה המסגרת בדיקות נוספות למחלות שמאפיינות את יהדות אשכנז.

על אף שהבדיקות אינן מבטיחות שהילד לא יסבול ממחלות תורשתיות הן מפחיתות במידה משמעותית את הסיכוי לתחלואה במחלות הנבדקות.

ילד עם מחלה תורשתית: גם להורים בריאים!

חשוב לדעת שגם אם אף אחד מההורים לא חולה במחלה תורשתית ילדם יכול לחלות בה. הסיבה לכך היא שמחלות מסוימות באות לידי ביטוי רק אם שני ההורים נשאים להן ברמה הגנטית, גם אם אף אחד מהם לא מפתח את המחלה בפועל, אלו הם הנשאים.

מחלות שמועברות באופן זה נקראות 'מחלות בתורשה רציסיבית' והן מחייבות ששני ההורים יהיו נשאים (אך לא חולים בהכרח). לעומתן, יש 'מחלות בתורשה דומיננטית' שבהן מספיק שהורה אחד יהיה נשא על מנת שהילד יפתח את המחלה בעצמו.

מחלות שמומלץ לבצע בדיקות סקר עבורן בכל אוכלוסיה

משרד הבריאות ממליץ לבצע בדיקות סקר עבור המחלות התורשתיות הבאות בכל האוכלוסייה שמתכננת להיכנס להריון. תוכלו לקרוא עוד על מחלות אלה במאמר המיוחד שכתבנו על מחלות תורשתיות שנפוצות בכל האוכלוסייה בישראל.

ניוון שרירים (Spinal Muscular Atrophy) היא מחלה נפוצה יחסית למחלות גנטיות. בכל המקרים לא מתאפשר אורח חיים נורמלי והחולים יאבדו את עצמאותם ויזדקקו לתמיכת הסביבה, וברבע מהמקרים תהיה מחלה חמורה שתביא למוות תוך שנים ספורות מהלידה.

בשל חומרתה ושכיחותה הנשאות הגבוהה בכל האוכלוסייה, מומלץ לבצע סקר לנשאות לכולם.

תסמונת איקס שביר (Fragile-X) היא תסמונת המורשת דרך כרומוזום X שהוא אחד מכרומוזומי המין.

המחלה מועברת רק על ידי האם ולרוב פוגעת יותר בבנים, שיהיו בעלי פיגור שכלי, אוטיזם, מראה פנים אופייני עם אוזניים גדולות וראש ארוך, ואשכים מוגדלים. זו הסיבה המורשת השכיחה ביותר לפיגור והתורשה אינה קשורה למוצא, לכן חשוב שכול הנשים יסקרו לנשאות.

סיסטיק פיברוזיס (Cystic Fibrosis) היא מחלה מאופיינת בעיקר בתחלואה ריאתית, אך משפיעה על כלל הפרשות הגוף והופכות אותן לצמיגות מהרגיל.

סיסטיק פיברוזיס היא המחלה הגנטית הנפוצה ביותר באירופה שמביאה לקיצור בתוחלת החיים ושכיחות הנשאים למחלה גבוהה בכל העולם, לכן מומלץ לכלל האוכלוסייה להיסקר לה.

אשכנזים? אלו הבדיקות שמומלץ לבצע!

בנוסף על הבדיקות שמומלצות לכל האוכלוסייה, זוגות יהודים ממוצא אשכנזי יכולים וצריכים לעבור סקירה למחלות אחרות.

בסקירה שלפניך נפרט על כמה מהמחלות החשובות והמוכרות יותר שנבדקות בסקר הגנטי אצל זוגות יהודיים ממוצא אשכנזי: טיי זקס, דיסאוטונומיה משפחתית, מחלת קנוואן, מחלת SLO ומוקוליפידוזיס מספר 4.

Tay-Sachs

הטיי-זקס היא מחלה קשה מאוד השכיחה יחסית בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. שכיחות הנשאים למחלה באוכלוסיה היא  1:30 (כלומר, נשא אחד על כל 30 אשכנזים). המחלה נחשבת יחסית שכיחה גם ביהודים ממוצא מרוקאי אצלם שכיחות נשאים היא 1:100, מעט פחות מאשר אשכנזים.

מחלת הטיי-זקס היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית שנגרמת עקב חסר של אנזים בשם beta-hexosaminidase A שמקורו בגן בשם HEXA. האנזים אחראי באופן נורמלי על פירוק של ספינגו-ליפידים, מולקולה שומנית המרכיבה את קרומי התאים בגוף, בתוך איברון יעודי בשם ליזוזום.

בקרב החולים בטיי-זקס, האנזים אינו פועל כראוי ונוצרת אגירה לא תקינה של הספינגוליפידים. כאשר אלו מצטברים בתאי הגוף ובעיקר בתאי מערכת העצבים, נפגעת הפעילות הביולוגית התקינה האמורה להתרחש בהם.

רוב החולים במחלה לוקים בסוג הקשה שלה (infantile) שמתפתחת עד גיל חצי שנה. ילדים החולים במחלה יחוו עצירה התפתחותית קיצונית, בעקבותיה תחול נסיגה נוירולוגית משמעותית עם אובדן של אבני הדרך התקשורתיות והמוטוריות שהושגו עד כה.

בהמשך נוטים להתפתח גם פרכוסים שעלולים להיות מסכני חיים. את המחלה ניתן לזהות בילדים בשלב מוקדם באמצעות בדיקת קרקעית העין שמגלה כתם בצורת דובדבן, שבהמשך יתפתח לעיוורון.

למחלה עוד שני תת סוגים מעט פחות חמורים שמתבטאים בשלב יותר מאוחר של החיים. עד הגילויים בדבר הפגיעה הגנטית הדומה בין תתי סוגים אלה לתת הסוג החמור, ילדים רבים היו מקבלים אבחנות שגויות של מחלות נוירולוגיות אחרות.

בעקבות הזיהוי הגנטי שנעשה בשנת 1972, התחילה להתפתח ההבנה שמדובר במספר תתי-סוגים של אותה מחלה גנטית.

בדרגת החומרה הבינונית (juvenile tay-sachs), המחלה מתפרצת בין גיל שנתיים לעשר, עם התפתחות של פגיעה בתפקוד המוטורי, בדיבור ובבליעה, עד נוקשות שרירים קשה.

תת סוג נדיר מאד של טיי-זקס מתבטא במבוגרים (late-onset), אז התסמינים הראשונים יופיעו רק בעשור הרביעי או החמישי לחיים. מחלה זו מתבטאת בקושי מתגבר בהליכה, ואחר כך התפתחות של קושי שפתי ונשימתי. בשלב הסופי יש התדרדרות קוגניטיבית ומנטלית עד לכדי פסיכוזה ומחלה דמוית סכיזופרניה.

כיום אין למחלה תרופה שמסוגלת לשנות או אף לעכב את מהלכה הקשה, וכל שניתן לעשות הוא לספק לילדים טיפול תמיכתי.

בשל חומרת המחלה, ההמלצה לסקירת המוטציות  טרם ההריון או בתחילת ההריון הראשון היא גורפת עבור האוכלוסיות שבסיכון.

עוד בנושא: רשלנות באבחון טיי-זקס

Familial dysautonomia

זוהי מחלה רצסיבית נדירה מאד ורובם המוחלט של החולים במחלה זו בעולם הם יהודים אשכנזים, שם שכיחות החולים היא 1:4000 ושכיחות הנשאים היא 1:35. כלומר, אחד מכל 35 יהודים אשכנזים הוא נשא במחלה ואחד מכל 4000 יהודים אשכנזים הוא חולה.

החולים בדיסאוטונומיה משפחתית סובלים מפגיעה בתפקוד וממוות של תאי מערכת העצבים האוטונומית. מערכת העצבים האוטונומית שלנו אחראית על פעילויות שאינן רצוניות, כמו הזעה, קצב הלב, לחץ הדם ועוד.

ילדים החולים במחלה עלולים להראות עיכוב התפתחותי, עם דיבור והליכה מאוחרים ויציבה פגועה ולרבים מהם יש עקמת בעמוד השדרה.

בין התסמינים הנפוצים של המחלה ניתן למנות פגיעה בשליטה בקוטר האישונים וקושי בהאכלה. לחולים במחלה יכולה להיות פגיעה בחישת כאב, המביאה לפציעות רבות וכרוניות בגוף ובגפיים. כמו כן ישנו סיכון מוגבר לזיהומים ריאתיים כרונים ותמותה בעשורים הראשונים לחיים.

מקרה חירום רפואי שמאפיין את המחלה יכול להתרחש כאשר החולים חווים משבר דיסאוטונומי, מצב שיכול להתפתח בעקבות קושי גופני או נפשי, שמלווה בהקאות, קצב לב מוגבר, לחץ דם גבוה, הזעה, ריור ופגיעה בעור. מצב זה עלול לסכן חיים.

למחלה אין טיפול ידוע פרט לטיפולים תומכים שנועדו להקל על התסמינים והסיבוכים. המחלה נדירה מאד בקרב אוכלוסיות שאינן אשכנזיות על כן הצורך בסקירה קיים רק כאשר שני בני הזוג ממוצא אשכנזי.

עוד בנושא: רשלנות באבחון דיסאוטונומיה משפחתית

מחלת Canavan

מחלת קנוואן היא מחלה ניוונית של המוח ומערכת העצבים ומורשת בדרך רצסיבית. זוהי אחת המחלות הניווניות הנפוצות מתוך המחלות הגנטיות ובקרב יהודים אשכנזים שכיחות הנשאים לשתי המוטציות הגורמות למחלה זו עומדת על 1:60.

המחלה שייכת לסל מחלות המאופיינות כלויקודיסטרופיות (leukodystrophies), בהן נהרס החומר הלבן במוח.

הנזק נגרם עקב חסר באנזים בשם aminoacylase 2, ובעקבות כך יש הרס מוגבר של מיאלין, הוא החומר השומני העוטף את שלוחות העצבים במוח ובגוף וחיוני לצורך העברת האותות החשמליים לאורך העצבים.

רוב הילדים החולים במחלת קנוואן יפתחו תסמינים תוך שלושה עד שישה חודשים מהלידה. מהופעתה, המחלה מתקדמת במהירות ומתבטאת בעיקר בפגיעה אינטלקטואלית, אובדן תפקוד מוטורי שנרכש לפני כן וחוסר שליטה בשרירים (חולשה נפוצה, ותיתכן נוקשות שרירים וקושי בשליטה במנח הראש).

בקרב הילדים החולים נפוצה מגאלוצפליה – ראש גדול מהנורמה. כמו כן יתכנו שיתוק, עיוורון ואף פרכוסים.

מקרים נדירים יותר וחמורים פחות של קנוואן יכולים להתבטא בפגיעה נוירולוגית קלה ומבודדת בקבוצות שרירים או בדיבור, בצורה שלרוב לא מאפשרת גיבוש אבחנה ברורה. במקרים אלו תוחלת החיים לרוב נשמרת, כאשר כל הביטוי של המחלה עשוי להיות פגיעה מסוימת בדיבור או בשיווי המשקל.

למחלה אין תרופה ידועה או טיפול ספציפי, והטיפול מתמקד במתן תמיכה להתמודדות עם התסמינים השונים.

בשנת 2012 התפרסם מחקר על טיפול גנטי בכתב העת science translational medicine שהראה שיפור מסוים בתסמינים גם חמש שנים לאחר מתן טיפול שנועד להחליף את הגן החולה בבריא. עם זאת, הטיפול עדיין אינו מקובל בשימוש רחב.

רוב החולים במחלה נפטרים בגיל צעיר ולאור חומרת המחלה משרד הבריאות ממליץ לבצע סקר לגילוי נשאות כאשר שני בני הזוג ממוצא אשכנזי.

בקרב קהילות אחרות הנשאות היא נדירה ביותר ולכן כאשר אחד מבני הזוג אינו ממוצא אשכנזי הסיכון לילד חולה הוא מזערי.

מחלת SLO – Smith Lemli Opitz

מחלת SLO היא בעיקרה הפרעה התפתחותית הנובעת ממוטציה בגן בשם DHCR7, האחראי על ייצור כולסטרול בגוף. בחלק ניכר מהמקרים הפגיעה היא רב מערכתית כבר בשלב העוברי ומביאה להפלה טבעית, לכן המחלה עצמה נפוצה הרבה פחות מהצפוי, שכן שכיחות הנשאים לה באוכלוסיה האשכנזית היא 1:40-45.

המחלה מורשת באופן רצסיבי ולכן יש צורך בשני הורים נשאים על מנת שיוולד ילד חולה.

במידה ולא מתבצעים סקר גנטי או אבחנה טרום לידתית, אבחנת המחלה עשויה להתרחש זמן קצר לאחר הלידה, בגלל מראה היילוד שיצריך בירור גנטי. אמנם ההסתמנות משתנה בין ילד לילד אך ישנם מספר תסמינים נפוצים כמו ראש קטן מהממוצע (מיקרוצפליה), פיגור שכלי וקשיי למידה.

איחוי של בהונות  בכפות הרגליים, שינוי בצורת השיניים ונחיריים מעוותים נפוצים בילדים עם SLO. כמו כן נפוצים מומים מולדים של הלב, הריאות, הכליות, מערכת העיכול ואף איברי המין בזכרים.

יש לשים לב שלא תמיד מופיעה התמונה הקלינית המלאה במחלת סמית' למלי אופיץ ולעתים הביטוי היחיד שלה הוא פגיעה מנטלית-קוגניטיבית או אוטיזם. נדיר שהילדים החולים יצליחו לקיים חיים עצמאיים בשל הקושי השכלי, אך חלק מהילדים יוכלו, בתמיכה טובה ודיאטה מתאימה, לחיות במשך עשורים רבים.

לאור הסתמנותה הקשה של המחלה ושכיחות הנשאים לה בקרב היהודים האשכנזים היא נכללת בבדיקות הסקר הגנטי של משרד הבריאות.

Mucolipidosis IV (ML IV)

מוקוליפידוזיס, בדומה למחלות הקודמות, נגרמת עקב הצטברות של פחמימות ושומנים בתאי הגוף בעקבות פעילות לא תקינה של התא, אך מנגנון בו נוצרת המחלה אינו ידוע. עם זאת נמצא שמוקוליפידוזיס, שמורשת באופן רצסיבי, נגרמת בגלל מספר מוטציות בגן MCOLN1.

ישנן שתי מוטציות מרכזיות שנמצאו בשכיחות של 1:100 באוכלוסייה האשכנזית ובדיקת מוטציות אלה במסגרת הסקר הגנטי אמורה לזהות את מרבית הנשאים.

התסמין המרכזי של ML-IV הוא פיגור פסיכו-מוטורי, ואצל רוב הילדים החולים לא מתפתחת שפה או הליכה, וחלק מרכזי במוח המקשר בין ההמיספרות (corpus callosum) עשוי להיות חסר.

התפתחות הילדים איטית מאד ובנוסף הם סובלים מבעיות ראייה ובהן עכירות מולדת של העדשה וניוון מוקדם של הרשתית, ופגיעה בהתפתחות שרירי הבטן (עד כדי אי-התפתחות). עקב פגיעה בהפרשת חומצה בקיבה לילדים אלה יש לעיתים קרובות חסר משמעותי בברזל ואנמיה.

למחלה אין טיפול ספציפי ידוע, והוא נסמך על הקלה בתסמינים. לדוגמה, מתן ברזל לצורך התמודדות עם החסר והאנמיה שמתפתחים, וחלק מהקשיים התנועתיים עשויים להיות מוקלים בעזרת התערבויות אורתופדיות. העכירות בקרנית העין יכולה להיפתר, לפחות באופן זמני, בעזרת השתלת קרניות.

טרם הבדיקות הגנטיות, אבחנת המחלה היתה מורכבת ונסמכה בעיקר על בדיקות דם שנלקחו עקב חשד גבוה. כיום המלצת משרד הבריאות היא ביצוע בדיקת סקר למחלה כאשר שני בני הזוג ממוצא אשכנזי, טרם כניסה להריון.

עוד בנושא: רשלנות באבחון מוקוליפידוזיס 4

סקר גנטי לאשכנזים: סיכום

מדינת ישראל מפעילה מדיניות בדיקות סקר גנטיות בחינם לאזרחיה על-מנת לצמצם את הסיכון למחלות גנטיות קשות בקרב ילדים. בדיקות הסקר פשוטות ויעילות ומשרד הבריאות ממליץ לכל מי שמתכנן להיכנס להריון לבצע אותן.

בנוסף לבדיקות הגנטיות שמומלצות לכל האוכלוסייה, להורים ממוצא יהודי אשכנזי מומלץ לבצע בדיקות סקר נוספות עבור מחלות שהשכיחות שלהן גבוהה יותר בקרב יהדות אשכנז, גם דורות לאחר העלייה לישראל.

מחלות אלה הן קטלניות ברובן ואיתור סיכון מוגבר לחלות בהן לפני ההריון יכול לאפשר להורים ייעוץ גנטי להפחתת הסיכון לתחלואה. על אף שהבדיקות יעילות ביותר לפני הכניסה להריון ניתן לבצע אותן גם במהלכו ומומלץ כמה שיותר מוקדם בו.

בכל מקרה של לידת ילד להורים ממוצא אשכנזי, הנושא מחלה גנטית, ראוי ורצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.

קראו עוד בנושא: אבחון מחלות אגירת גליקוגן